עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
עוד אחת שמסתובבת בעולם עם ראש מפוצץ בשאלות על מהות החיים.
למה אנחנו כאן?
למה צריך לחיות בכלל?
בשביל מה הכל?
ומה נדרש מאיתנו?
אצל מי האמת?
למה יש פה כ"כ הרבה סבל, פחדים?
ועוד המון המון...

רוצה לשתף אותך בתהיות, מחשבות, תובנות...
ולגלות שאולי כל הבלגן הזה הוא לא רק אצלי בראש,
ואולי גם ליצור קשרים מעניינים עם אנשים עם אורח חיים שונה...
חברים
edyaMissLonely
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
עייפפפה
26/03/2018 23:20
sarit coen
בוקר - ערב - בוקר מה אנחנו עושים פה בכלל?
4 תגובות
אמא
13/03/2018 11:04
sarit coen
אני רוצה אמא. זהו.
מודעת לזה שלא כל היחסים בין הורם לילדים זורמים על מי מנוחות.
בכל זאת . 
רוצה מה שאמא אמורה להיות .
אמא חיה.....

2 תגובות
פיזיוטרפיה
11/03/2018 21:37
sarit coen
אין .
אין משחקים . אין להתחבא או לזרוק את העבודה על מישהו אחר.

רוצה ללכת כמו שהיית רגילה? כמו כל האנשים? תעבדי קשה. לקפל - איייייי . למתוח. לימין לשמאל. אופניים.
אם לא כואב - כנראה שאני לא עושה את זה נכון :(

אוףףףףף
6 תגובות
עוצמה
05/03/2018 14:46
sarit coen
לימודים, תחושות
לפעמים כשעומדים מול אנשים עוצמתיים שהגיעו להישגים, אנחנו מרגישים כאלו קטנים....

ואז, במקום ללמוד מהם אני מוצאת את עצמי מנסה לעלות על השיטות בהן הם מנסים לקנות את ליבי...

ומסתכלת מלמעלה על כל האנשים שנסחפים אחריהם.

אבל תכלס, יותר כיף להסחף  ולהסתכל מלמעלה זה סתם מתסכל....
0 תגובות
מה הלאה...
04/03/2018 22:05
sarit coen
לימודים, שינוי, התלבטות
יושבת על הכסא בלי אפשרות לצאת, לטייל, קניות, לחגוג קצת את החיים...

מסתכלת על חיי - 
עבר - - הווה - - עתיד - -

כשחיפשתי תחום לעבוד בו בחנתי 2 פרמטרים:
עבודה שאני יכולה לעשות
עבודה שיכולה לפרנס אותי כמו שצריך.

מה יותר מתאים מהיי טק?

עכשיו אני חושבת ששכחתי פרמטר אחד:
עבודה שאני אוהבת לעשות.
עבודה עם עשייה משמעותית...

רוצה לעשות שינוי...

שלוש שנים לימודים לתואר?
דרישות של הלימודים, סטאז', כניסה למקצוע...

מאוד רוצה את השינוי .
לא בטוחה שמוכנה לשלם את המחיר....
9 תגובות
לא צריכה את החיים האלו... האמנם?
28/02/2018 15:37
sarit coen
תמיד הסתובבתי בתחושה שאני חיה את החיים האלו בכח, וחבל שלא שאלו אותי קודם...

ואני אדם מלא חיים, עשייה, אהבה, חברות ויופי.

אבל בכל זאת.
הידיעה על הסבל בחיים. ושכולנו בסוף נהפוך לדוממים..
והרשע שקיים כאן, ותאוות הכבוד והכח.
וחוסר תכלית ואמת ברורה...

לפני כמה חודשים גיליתי שאני מארחת בגופי גידול ענק.
טרם ידעתי מה טיבו.
האם מחכה לי תקופה של טיפולים קשים ומתישים?
האם חיי על זמן שאול?

בסופו של דבר התברר שהטיפול יכלול רק ניתוח. כמה חודשים לא קלים של שיקום. אבל חיי אינם בסכנה.

ואז, בחודש הזה של חוסר הוודאות גיליתי דבר מעניין.

אני רוצה לחיות, אני אוהבת את החיים כאן. הם יקרים לי.
אני רוצה להמשיך אותם.
וממש לא רוצה למות.

וזה היה גילוי מפתיע ומרגש...

2 תגובות